איך זה עובד? שיטת EMID
לפנות ישירות למקום שבו הכאב ננעל
טיפול בשיחות פונה לחלקים המודעים והשכליים של המוח (הקורטקס). אולם בזמן אירוע טראומטי, הצפה רגשית או מצוקה מתמשכת – המוח נכנס למצב חירום: מרכז הניתוח והשפה "נכבה", והשליטה עוברת במלואה למערכת הלימבית (בראשה האמיגדלה) ולמערכת העצבים האוטונומית.
במצב הישרדותי זה, החוויה אינה מקודדת כזיכרון עבר רגיל. המראות, הקולות, הכאב והתחושות הגופניות ננעלים במערכת כקובץ גולמי פתוח. עבור הגוף ומערכת העצבים, האירוע מעולם לא הסתיים – הוא נותר כ"סכנה נוכחת". זו הסיבה שגם כשאנחנו מבינים בעיה בהיגיון בוגר, טריגר קטן בהווה מקפיץ מיד את הדופק, המחנק, החרדה או ההתפרצות באוטומט פיזיולוגי מוחלט.
בשיטת EMID אנו עוקפים את מעגלי ההסברים והמילים, ופועלים ישירות ברמה הנוירולוגית והפיזיולוגית כדי לעבד את המטען מהשורש.
שלושת שלבי התהליך:
איתור ומיפוי שורש הבעיה – ציפה ספונטנית מתת המודע
אינך צריך "לדעת מראש" מה בדיוק גרם למצב. הפרוטוקול הייחודי של השיטה מאפשר למערכת העצבים להציף באופן ספונטני, מדויק ובטוח את אירועי המקור שבהם ננעלה הטראומה – גם אם מדובר בזיכרונות מוקדמים שנשכחו, הודחקו או טושטשו לאורך השנים כחלק ממנגנוני הגנה.
פריקת מטען ועיבוד בילטרלי – חוויה מחדש בסביבה מבוקרת
לצורך העיבוד וההתרה, מתאפשרת חוויה רגשית מחודשת של האירוע כפי שקרה – אך הפעם בתוך מרחב מוגן, מבוקר, מוחזק ותומך. מתוך המרחב הבטוח הזה, מתבצעת עבודה ממוקדת באמצעות תנועות עיניים ייעודיות (המחקות את מנגנון שנת ה-REM הטבעי). הגירוי הבילטרלי מעמיס בעדינות על זיכרון העבודה, מפרק את עוצמת המטען הרגשי ומשחרר את הדריכות והמתח הפיזי שננעלו בגוף.
תיוק בארכיון ואינטגרציה – סגירת המעגל
המוח מתייק את האירוע כזיכרון היסטורי שלם ושקט. המערכת הלימבית מבינה שהאיום חלף: "זה קרה בעבר, אבל עכשיו זה נגמר ואני במקום בטוח". כשהאות ההישרדותי כבה, הגוף נרגע, האוטומטים מתפוגגים מעצמם, והשליטה, הקלילות וחופש הבחירה שבים אלייך.
לסגור את מעגלי העבר, להחזיר את השקט לגוף
אין סיבה להמשיך לשאת מטענים ישנים שמנהלים את חייך מאחורי הקלעים. כשהמערכת מקבלת את התנאים המדויקים לעיבוד, הריפוי מתרחש בעוצמה ומחזיר לך את היכולת לנשום, לבחור ולחיות את חייך במלואם